לילך הטמפרמנטית

לילך הזמינה אותי ליעוץ הנקה כשהיא כבר מיואשת, יודעת שאני הפתרון האחרון שתנסה. אם תצליח איתי, היא תמשיך ואם לא היא מוותרת על ההנקה.

כבר בטלפון היו לה חששות גדולים לגבי הצורך של התינוק לאכול המון. יניב נולד גדול, 4 ק"ג ומכיוון שלילך לא מצליחה להיניק אותו הוא מקבל בקבוקים עם תמ"ל ומעט מאוד מהחלב שהיא התחילה לשאוב.

קבענו להיפגש, הגעתי לבניין שבו היא גרה, לחצתי על לחצן הקריאה למעלית אבל המעלית שבקה... העמסתי את תיק העבודה הכבד עד מאוד ואת התיק האישי שלי והתחלתי לטפס 5 קומות ברגל. באמצע אוגוסט הלוהט. לילך חשבה שיש לי פחד ממעליות ולא הבינה למה לוקח לי כל כך הרבה זמן להגיע...

פגשתי את לילך, אשה טמפרמנטית, חדת לשון, מהירת תגובה, היה נראה שאני רק החותמת שתסגור את פרק ההנקה עם יניב. את בנה הגדול לא היניקה מכיוון שנולד פג וההנקה לא התחילה למרות ששאבה במשך חודש וחצי.

יניב באמת תינוק גדול, וכבר מכיר את הבקבוק, ויודע שהזרימה בבקבוק מהירה מאוד. אפשר לשכב, לקבל את הבקבוק ולהשכיח את הרעב ולחזור לישון. אבל לאמא יש תוכניות אחרות עבורו. היא רוצה להיניק אותו. זה טבעי, לא? ככה הטבע התכוון, למרות שהכניסה להריון לא היתה כפי שהטבע תכנן. כמו לימור מהפוסט הקודם, גם עבור לילך, ההנקה היא הנורמלי, השפוי בכל הקשור להבאת תינוקות לעולם והטיפול בהם.

יניב נולד בניתוח קיסרי מוזמן בשבוע 37 וההנקה הראשונה התבצעה רק יום אחרי הניתוח. כבר אז הוא התרגל לבקבוקים ולנוחות שבהם. מצב הפטמות גם לא היה טוב – פצעים על הפטמה מנסיונות ההנקה הקודמים וגודש רציני שהיה בבית החולים. פטמה אחת של לילך נכנסת פנימה כתגובה לגירויה ולכן צריך היה משפך גדול יותר, כך שצריך גם התאמה מחדש של המשאבה.

ניסינו לחבר את התינוק לשד, הוא פותח פה קטן קטן, כמו שמספיק עבור לאכול מהבקבוק, ואנחנו הרי רוצים אותו עם פה פתוח לרווחה על השד כדי להכניס הרבה רקמת שד לתוך הפה. כשמתחבר לשד לא עשה תנועות מציצה, כמו שמספיק עבור לאכול מהבקבוק אבל לא מהשד. תוך פחות מדקה הוא התחיל להתעצבן. איפה האוכל שלי. אני רעב. מכאן לא מגיע אוכל. בעצם, לא הצלחנו לחבר אותו בצורה יעילה לשד ולא היתה העברת חלב.
ניסינו לתת לו 20CC חלב-אם שלילך שאבה לאחר הנסיונות שלנו ונתנו ליניב. לאחר מכן הוא הסכים קצת להתחבר לשד, מצד אחד ללא פטמת סיליקון ומצד שני עם פטמה. מכיוון שהנסיון הזה הצליח החלטנו שבהמשך, הוא יקבל כמות קטנה לפני החיבור לשד ואז יתחבר לשד כשהבטן שלו מלאה טיפה.

בנוסף צריך להעלות את כמויות החלב – שאיבות תכופות, למשך 15 דקות במשאבה כפולה ב"רמת בית חולים".
נפרדנו בסיום הביקור וקבענו להמשיך ולהיות בקשר להמשך הדרך. את הדרך לקומת הקרקע הצלחתי לעשות בעזרת המעלית שתוקנה בינתיים...

היה נראה שאין ללילך סבלנות. שהטמפרמנט שלה לא ייתן לה את הרוגע לשבת ולשאוב ובהמשך לשבת ולהיניק. בנוסף עוד כמה דברים אובייקטיביים – חום אוגוסט המהביל וילד בן 6 שנמצא בבית באמצע החופש הגדול. המון נתונים שמקשים על הצלחת ההנקה.

אבל לילך הפתיעה אותי בנחישות שלה ובצבירת הביטחון המהירה שלה.
היא עמדה בתוכנית בעקביות, שאבה לעתים קרובות, התחילה את ההאכלות בכמות קטנה ואז עברה לשד. בנוסף, פטמת הסיליקון היתה חברה שלהם מעט מאוד זמן. יניב החמוד פשוט התחיל לינוק, מה שעבד מצויין על הורדת הטמפרמנט של לילך לתחושות רוגע ושהיא מצליחה במקום שבו נכשלה בפעם הקודמת. היא מיניקה את התינוק שלה. הורמוני ההנקה עובדים מצויין ומרגיעים גם את האמא וגם את התינוק.

בהמשך נפגשנו ב"בוקר הפתוח" למעקב ותמיכה. ראיתי אמא רגועה, בטוחה בעצמה, בטוחה בתינוק שלה שעושה עבודה מצויינת, עולה יפה במשקל, מוצא נחמה ואוכל בשד.

לילך סיפרה לי שאף אחד במקום עבודתה לא מאמין לה שהיא מיניקה: "מה, את מיניקה?" כך כולם שואלים אותה. אני חושבת שזה תורם למוטיבציה הגבוהה מאוד של לילך. אם אני מצליחה – כולם יכולים להצליח.

לפני שבוע התראינו בפעם האחרונה ב"בוקר הפתוח". לילך עומדת לחזור לעבודה ומתכוונת להמשיך ולהיניק אותו בשעות הבוקר לפני היציאה לעבודה ואחר הצהריים כשתסיים את העבודה, ובזמן העבודה לשאוב עבורו חלב-אם. היא הגיעה מצויידת במשאבה כדי ללמוד איך לשאוב. דיברנו על החזרה לעבודה, על הקשיים שעשויים להתעורר ואיך להתמודד איתם.

הנקה, ממשלה ושאיבה

לפני ימים אחדים יצאה הודעה מטעם "נציבות שירות המדינה" על הקצאת חדר או חדרי הנקה בכל מבנה ששוכנים בו משרד ממשלתי או יחידות סמך.

זהו צעד גדול ומשמח מצד האגף לקידום ושילוב נשים בשירות המדינה. את המהלך הובילה טלילה שחל-רוזנפלד, עו"ד, והוא תורם לעידוד חזרתן לעבודה של נשים בזמן שתינוקן יונק ומעוניינות להמשיך ולספק לתינוק חלב-אם.

את הנוסח המקורי של ההודעה ניתן לקרוא בקישור הבא.

כפי שאמרתי, זהו צעד גדול, ובקריאת התקנות אפשר ממש לדמיין את האמהות במקומות עבודה נהנות מהאפשרות להמשיך לספק לתינוקות חלב אם, אבל לצערנו, סייג קטן בתקנות עשויות לאפשר לאחראים במקום העבודה לא להקצות חדר כזה לאמהות השואבות:

"כללים אלה לא יחולו במקרים חריגים בלבד בהם אין אפשרות פיזית להקצות חדר/ים כאמור".

אבל בואו ונחשוב קדימה, ונקווה שהאחראים במקומות אלו יהיו מעוניינים לעשות כן ולגרור אחריהם את מקומות העבודה הפרטיים שיקימו גם הם חדרים כאלו מכיוון שהוכח כי תינוק יונק או תינוק שמקבל חלב-אם שאוב חולה פחות במחלות רבות, כך שהאמא תפסיד פחות ימי עבודה בעקבות מחלת התינוק. בסך הכל זוהי דוגמא אישית מצויינת של המדינה, שכבר הוציאה מסמך הכרה למקומות הידידותיים להנקה: מסמך הכרה למקומות הידידותיים להנקה.

למרות המלצות משרד הבריאות להמשיך ולהיניק הנקה מלאה עד גיל 6 חודשים, אורכה של חופשת הלידה בישראל הוא 14 שבועות, וקיים קושי רב בקיום המלצה זו כשהצורך הכלכלי דוחק אמהות לחזור לעבודה עם סיום חופשת הלידה בתשלום. עם זאת, אמהות רבות מעוניינות להמשיך ולספק לתינוק חלב אם וזהו צעד גדול לקראת האמהות.

אז איך בכל זאת מיישמים חזרה לעבודה והמשך שאיבות ומתן חלב אם לתינוק?

כאן נמצא מאמר מצויין וממצה על שאיבה ואחסון חלב אם וכמובן איך נותנים בקבוק בצורה כזו שהתינוק ירצה להתחבר שוב לשד כשאמא חוזרת מהעבודה.

ובכלל, באתר של ליגת לה לצ'ה ניתן למצוא מידע רב על הנקה כמו גם פורום הנקה שבו עונות מדריכות הנקה של ליגת לה לצ'ה, ואפילו חנות ספרים הקשורים להנקה והורות.

וכאן קישור לסרטון שמסביר כיצד לשאוב חלב עבור התינוק, מהגברת חלב, דרך סחיטה ידנית ועד שאיבה במשאבה.

ולסיום, סיפור על עירית (שם בדוי), אמא שאני עובדת איתה כבר תקופה ארוכה מאז שהתינוק היה בן כמה שבועות ויחד עברו חודשים של הנקה ושאיבות ושילוב השניים. כבר כמה חודשים שעירית חזרה לעבודה, ומכיוון שחשוב לה מאוד להמשיך ולתת לתינוקה חלב-אם, היא שואבת כמה שהיא יכולה במהלך היום ואחר הצהריים ומיניקה בלילה. התינוק מוכן לינוק רק מתוך שינה כאשר הוא ישנוני, אך לדבריה, ההנקות בלילה הן אלו שמחזיקות את אספקת החלב שלה במשך כל היום. הן מעודדות אותה שאולי יום אחד הוא אפילו יחזור לינוק ישירות מהשד.